על הקשר שבין מחאת האתיופים לבין מחאת הלהט״ב

בדיוק כמו שיחס החברה, הצעות העבודה והשכר שקיבלתי השתנו כלפי ביום שבו קיצרתי את שם המשפחה שלי מ-רסובסקי ל-רוס, אולי יחס החברה הישראלית, מוסדותיה, המשטרה והשכר של האתיופים היו משתנים אם היו משנים את צבע עורם ללבן.

״אני ממש תומך במאבק שלכם, אבל בבקשה תתנו לי לעבור עם הרכב״ – נאמר לי ביום השני לחסימות הכבישים שלפני שנה עשינו בקהילה הגאה כשעוד היינו 30 איש שהיו חלק מהצתה של מחאת הלהט״ב שהוציאה לרחובות למעלה מ-100,000 אנשים. אותו בחור היה סטרייט ואבא לילדים שסבל מחסימה כביש שארכה 10 דק׳, בעוד שכמיעוט להט״בי אנחנו ביום יום סופגים אפליה.

אלימות משטרתית מתמשכת כלפי הקהילה הגאה הן מהסיבות המרכזיות לפרוץ מאורעות סטונוול בדיוק לפני 50 שנים. אילולא הקהילה הגאה היתה מתאחדת ונאבקת, אני בספק שהיינו מגיעים למצב שבו כיום משטרת ניו יורק, לאחר 50 שנים, מביעה את התנצלותה על שנים של יחס מחפיר ואלים.

הגיע הזמן לשנות את היחס של המשוואה הזו. הלוואי ונגיע ליום שבו פשוט נוכל להיות מי שאנחנו – בלי קשר לאיזה מיעוט וקבוצה נולדנו אנחנו משתייכים. אנחנו יפים.ות כשאנחנו מגוונים.

ומסר אישי למגזר האתיופי בישראל: תהיו גאים במי שאתםן. תאהבו. כן, גם את עשרות אלפי הלהט״בים האתיופים שהזעקה כלשהםן כפולה ומכופלת אך לא נשמעת.

השארת תגובה