הגיע הזמן שנקרא לילד בשמו: הרב ושר החינוך תומך בעינויים להט״בופובים מסכני חיים

הגיע הזמן שנקרא לילד בשמו: הרב ושר החינוך תומך בעינויים להט״בופובים מסכני חיים.

ילד להט״ב יוצא מהארון בפני הוריו. ההורים מציבים אולטימטום: או שאתה הולך ל׳טיפול המרה׳ או שאתה עף מהבית.

זה הזוי וציני שמבין כל שרי הממשלה השונים, דווקא השר שאמון על משרד החינוך, המערכת הממשלתית שאחראית על הקטינים והקטינות ברחבי מדינת ישראל, הוא זה שהתבטא באופן כל כך חסר אחריות. מערכת החינוך היא אולי המערכת שהכי נוכחת בחיי היום יום שלנו. מערכת החינוך פרוסה ונוכחת כמעט בכל אזור בארץ, כולל בפריפריה ובמגזרים השונים, ומשפיעה רבות על תפיסות העולם וחיינו. בעבור לא מעט ילדים וילדות שמגיעים מרקע שמרני או בתים שאינם מתפקדים – מערכת החינוך היא המבוגר האחראי והקול השפוי היחיד.

לצערי המקרה הזה, שבו מוצב אולטימטום והכרח לעבור את העינויים האלה, הוא אמיתי ובכלל לא נדיר. בדיוק לפני 6 שנים בקיץ 2013 ניסיתי לשכנע ח״כים שונים לנסות להעביר חוק שיאסור ׳טיפולי המרה׳ – לכל הפחות לקטינים בדיוק בגלל חוסר ההגינות במצב כזה. החוק לא עבר. גם לא דרך הקואליציה כשיעל גרמן ניסתה כשהיתה שרת הבריאות.

בנוגע לאותם ׳טיפולי המרה׳ או ׳עינויי אי-קבלה׳ – אין שום ראיה מדעית רצינית לכך שניתן לשנות את הנטייה המינית של אף אדם. בקרב בני/ות נוער להט"בים יש את אחד מהשיעורים הגבוהים ביותר של ניסיונות התאבדות. האיגוד הרפואי והפסיכיאטרי קבע: אין להפנות ל״טיפולים״ אלו ואין להשתתף בהם מבחינה מקצועית ואתית. ההשתתפות באותם ״טיפולים״ עושה נזק ארוך טווח שחלקו בלתי הפיך. והכי מביך: בישראל קיימת זמן רב תעשייה של ״טיפולים״ אלה.

כארגוני הקהילה הלהט״ב, כפעילים, ואנשי/ות תקשורת אנחנו יכולים להילחם ולפעול למען הקהילה ללא לאות. אבל ביחס לגוף כמו משרד החינוך, העשיה שלנו בקושי מחלחלת לפריפריה, למגזר החרדי, הערבי, האתיופי, ושאר המיעוטים והמעמדות החלשים בארץ – איפה שלרב הרבה יותר קשה ומסוכן להיות להט״ב.

לעומת זאת, בתי הספר ומוסדות החינוך נמצאים בכל מקום. כאשר העומד בראש המערכת הזו, שר החינוך, אמר את אשר אמר – הנזק הוא עצום בקנה המידה שלו. העומד בראש המערכת הביע את תמיכתו ב׳טיפולי המרה׳ שהם לא פחות ממסכני חיים. שום פוסט בפייסבוק לא יצליח לתקן במלואו את הנזק שנעשה. שום גינוי של שר משפטים להט״ב (שאגב חשוב מאוד) לא יתקן את הנזק.

פיטורים של שר החינוך יהוו אמירה חשובה של הממשלה והמערכת. גם אם הוא יפוטר מתפקידו, זה לא מספיק. הניצול הציני של המעמד שניתן לו ע״י הציבור, הן כרב, הן כח״כ, הן כשר, והן כשר חינוך הוא פשוט מעילה בציבור, בחברה הישראלית, ובעיני גם ביהדות וביצר הבריאה של ה-ה׳ שהוא מנסה לייצג.

הגיע הזמן שנקרא לילד בשמו, ושנפסיק לקרוא לתופעה הזו באופן שמשרת את המבצעים שלה: מדובר ב״עינויי אי-קבלה״. אין דבר כזה ׳טיפולי המרה׳. ויתרה מכך, הרגע שר החינוך הישראלי העביר מסר שיעלה את השימוש באותם עינויים מסכני חיים. מים רבים ידרשו כדי לשטוף לו את הדם מהידיים.ילד להט״ב יוצא מהארון בפני הוריו. ההורים מציבים אולטימטום: או שאתה הולך ל׳טיפול המרה׳ או שאתה עף מהבית.

זה הזוי וציני שמבין כל שרי הממשלה השונים, דווקא השר שאמון על משרד החינוך, המערכת הממשלתית שאחראית על הקטינים והקטינות ברחבי מדינת ישראל, הוא זה שהתבטא באופן כל כך חסר אחריות. מערכת החינוך היא אולי המערכת שהכי נוכחת בחיי היום יום שלנו. מערכת החינוך פרוסה ונוכחת כמעט בכל אזור בארץ, כולל בפריפריה ובמגזרים השונים, ומשפיעה רבות על תפיסות העולם וחיינו. בעבור לא מעט ילדים וילדות שמגיעים מרקע שמרני או בתים שאינם מתפקדים – מערכת החינוך היא המבוגר האחראי והקול השפוי היחיד.

לצערי המקרה הזה, שבו מוצב אולטימטום והכרח לעבור את העינויים האלה, הוא אמיתי ובכלל לא נדיר. בדיוק לפני 6 שנים בקיץ 2013 ניסיתי לשכנע ח״כים שונים לנסות להעביר חוק שיאסור ׳טיפולי המרה׳ – לכל הפחות לקטינים בדיוק בגלל חוסר ההגינות במצב כזה. החוק לא עבר. גם לא דרך הקואליציה כשיעל גרמן ניסתה כשהיתה שרת הבריאות.

בנוגע לאותם ׳טיפולי המרה׳ או ׳עינויי אי-קבלה׳ – אין שום ראיה מדעית רצינית לכך שניתן לשנות את הנטייה המינית של אף אדם. בקרב בני/ות נוער להט"בים יש את אחד מהשיעורים הגבוהים ביותר של ניסיונות התאבדות. האיגוד הרפואי והפסיכיאטרי קבע: אין להפנות ל״טיפולים״ אלו ואין להשתתף בהם מבחינה מקצועית ואתית. ההשתתפות באותם ״טיפולים״ עושה נזק ארוך טווח שחלקו בלתי הפיך. והכי מביך: בישראל קיימת זמן רב תעשייה של ״טיפולים״ אלה.

כארגוני הקהילה הלהט״ב, כפעילים, ואנשי/ות תקשורת אנחנו יכולים להילחם ולפעול למען הקהילה ללא לאות. אבל ביחס לגוף כמו משרד החינוך, העשיה שלנו בקושי מחלחלת לפריפריה, למגזר החרדי, הערבי, האתיופי, ושאר המיעוטים והמעמדות החלשים בארץ – איפה שלרב הרבה יותר קשה ומסוכן להיות להט״ב.

לעומת זאת, בתי הספר ומוסדות החינוך נמצאים בכל מקום. כאשר העומד בראש המערכת הזו, שר החינוך, אמר את אשר אמר – הנזק הוא עצום בקנה המידה שלו. העומד בראש המערכת הביע את תמיכתו ב׳טיפולי המרה׳ שהם לא פחות ממסכני חיים. שום פוסט בפייסבוק לא יצליח לתקן במלואו את הנזק שנעשה. שום גינוי של שר משפטים להט״ב (שאגב חשוב מאוד) לא יתקן את הנזק.

פיטורים של שר החינוך יהוו אמירה חשובה של הממשלה והמערכת. גם אם הוא יפוטר מתפקידו, זה לא מספיק. הניצול הציני של המעמד שניתן לו ע״י הציבור, הן כרב, הן כח״כ, הן כשר, והן כשר חינוך הוא פשוט מעילה בציבור, בחברה הישראלית, ובעיני גם ביהדות וביצר הבריאה של ה-ה׳ שהוא מנסה לייצג.

הגיע הזמן שנקרא לילד בשמו, ושנפסיק לקרוא לתופעה הזו באופן שמשרת את המבצעים שלה: מדובר ב״עינויי אי-קבלה״. אין דבר כזה ׳טיפולי המרה׳. ויתרה מכך, הרגע שר החינוך הישראלי העביר מסר שיעלה את השימוש באותם עינויים מסכני חיים. מים רבים ידרשו כדי לשטוף לו את הדם מהידיים.

השארת תגובה